יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

הפעם הראשונה שלי (או איך לבלוע את הגלולה המרה)


לפני שבוע הרגשתי כל כך לא טוב, שהלכתי לרופא.
כן - זה לא סטנדרטי, בדרך כלל אני נותן לעצמי להיות חולה ולהבריא לבד, אבל כיוון ש:


1. כמה ימים לפני כן הבן שלי היה חולה ומצאו אצלו סטרפטוקוקים והוא קיבל אנטיביוטיקה (בתרחיף שהוא שתה כאילו שזה הדבר הכי טעים שהוא אכל בחייו)
2. לא ממש היה לי זמן להיות חולה
3. הגרון שלי התנפח בצורה לא נעימה
4. כאב לי הראש
5. היה לי חום של 38

החלטתי ללכת לרופא וגם להקשיב למה שהוא יגיד.
ואכן לא הופתעתי - פסק דינו של הרופא היה - 10 ימים אנטיביוטיקה,
עם הסברים על איך שאי לקיחת האנטיביוטיקה עלולה לסכן לי את הלב.. בלה בלה בלה...

אבל כיוון שהחלטתי להקשיב לו - ציינתי בפניו כמה עובדות:
1. עד אותו רגע בשלושים ותשע שנות חיי מעולם לא קיבלתי אנטיביוטיקה
2. אני לא יודע לבלוע כדורים (כנראה כפועל יוצא של 1)

לא נראה שהרופא התרשם במיוחד - האנטיביוטיקה שקיבלתי הייתה איזה "פורטה" שלושה כדורים לבנים (שלפחות לדעתי היו ענקיים), כדור כל 8 שעות. כשלדעתו אין בעיה לבלוע את הכדורים ואני אסתדר. כששאלתי על הטעם שלהם הוא אמר ואני מצטט: "זה לא מגעיל" וגם ציין שאני יכול לפורר את הכדור ולבלוע אותו עם ריבה.

אז ניסיתי:
מתכון מספר 1: סנדווץ' אנטיביוטיקה וריבה:
1 כדור אנטיביוטיקה מפורר מפוזר על רבע פיתה עם ריבה.
מסקנות - אם יש לך (הרבה) משמעת עצמית - אפשר לאכול את זה - עובדה שהצלחתי.
הטעם של הכדור - ממסך לחלוטין את הטעם של הריבה, הפיתה וכל טעם אחר שהיה לך בפה לפני כן, מר ברמות שקשה לתאר במילים, ממש מגעיל - בקיצור לא מתכון שרציתי לחזור עליו.

עברו 8 שעות,
מתכון מספר 2: אנטיביוטיקה מפוררת עם סוכר:
1 כדור אנטיביוטיקה מפורר ומעורב עם כפית סוכר.
מסקנות - יש הרבה מתכונים מגעילים שאפשר להכין עם אנטיביוטיקה.
גם הסוכר נכנע לטעם של האנטיביוטיקה ללא קרב, הפירורים נסבקים לכל חור בפה ובשיניים - DON'T TRY THIS AT HOME.

עברו 8 שעות,
מתכון מספר 3: אנטיביוטיקה מפוררת בכוס מים:
1 כדור אנטיביוטיקה מפורר מעורב בכוס מים.
מסקנות - קיוויתי שהפירורים פשוט ישטפו לתוכי בלי בעיות - בפועל - לא משנה כמה תערבב את המים בכוס וכמה מהר תנסה לשתות את זה - לפחות חצי מהפירורים ישקעו לתחתית הכוס או ידבקו לדפנות, מה שיכריח אותך לשתות 2 שלוש כוסות מיים בתהליך. אה והטעם - אותו טעם "איכותי" ובלתי נשכח.

גילוי נאות - במתכון האחרון השתמשתי עוד פעמיים עד שגיליתי שבתהליך אני גם מקלל את הרופא וגם מרוויח מקלחת מהמים שנשפכים לכל כיוון.

בשלב הזה התקשרתי לרופא משפחה שהוא גם בן משפחה לשאול לעצתו, אם יש לו טיפים איך לבלוע את הגלולה המרה.
דבר ראשון הוא שאל אותי למה בעצם אני לוקח אנטיביוטיקה ואמר שהוא לא היה ממליץ על זה, אבל כיוון שכבר התחלתי כדאי שאסיים - אבל לא 10 ימים כפי שהמליץ הרופא הראשון אלא שמספיק לחלוטין 7 ימים.
האמת - מלכתחילה תמהתי איך זה שמספר הימים שמומלץ לקחת את האנטיביוטיקה לא תלוי לא בביקורת, ולא במצב הבריאותי אלא נראה מתואם בעיקר למספר הכדורים באריזה. (שלוש אריזות של 10 כדורים = שלושה כדורים לעשרה ימים...).

לגבי הבליעה של הכדור הוא המליץ לי לשבור אותו לשתיים ולבלוע עם קצת לבן או רסק תפוחים.
מי מהקוראים שמכיר אותי בוודאי יודע שאני מעדיף ללעוס את הכדור על נקי ולא לבלוע לבן, ורסק תפוחים בדיוק לא היה לנו בבית.
אז אילתרתי, מסתבר שהמרקם של סלט טורקי בדיוק מתאים למשימה, וכך נולד המתכון המנצח:
מתכון מספר 4: סלט טורקי עם אנטיביוטיקה:
1 כדור אנטיביוטיקה חצוי לשתי מוסלק בתוך כפית סלט טורקי.
מסקנות: כשלא מפוררים את הכדור לא מרגישים את הטעם הזוועתי שלו, ולבלוע כפית של סלט טורקי זה באמת לא היה לי קשה.

היום בבוקר לקחתי את הכדור האחרון מבחינתי (7 ימים - לא 10), בכל זאת, יש גבול לכל תעלול.

חשוב לי לציין שמהרגע שהתחלתי לקחת את האנטיביוטיקה תוך 24 שעות הרגשתי די טוב,
לא הייתי ממליץ על אנטיביוטיקה על כל כאב גרון, אבל אם מצמצמים את השימוש בה רק למצבים ש"באמת חייבים" (ואני לא משוכנע שזה היה כזה) אז היא עובדת באופן מעולה.

שנהיה בריאים,
אייל



יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

כביש 6 ונתיבי הכרמל החליטו לבחור לי שם

לפני מספר שבועות, במהלך שיחה עם נציג שירות של כביש 6 נשאלתי האם אני מעוניין לקבל את החשבוניות לתא הדואר האלקטרוני שלי במקום לתא הדואר הרגיל.

אמרתי שכן, אני אשמח.

זמן קצר לאחר מכן קיבלתי מהם הודעה בדואר אלקטרוני,
שהם פתחו לי חשבון במערכות המחשוב שלהם (מה שלא ביקשתי),
וסיסמתו כך וכך...

מעבר לעובדה שעצם בקשתי\הסכמתי לקבל את החשבוניות בדוא"ל אינה מהווה הסכמה שהם יקימו עבורי "חשבון" במערכת שלהם, הבעיה העיקרית מבחינתי היא שהם בחרו עבורי שם משתמש שאני לא מעוניין בו.

למה? - ככה. האמת שזה לא משנה בכלל.

כאשר ביקשתי שידאגו לשנות את שם המשתמש הזה קיבלתי את התשובה המקצועית והשירותית - "אי אפשר". למה - ככה, מה זאת אומרת - כי אי אפשר...

כאיש מחשבים ברור לי שאין כזה דבר אי אפשר בהקשר הזה.

ביקשתי והובטח לי שיתקשרו אלי אנשי המחשוב שלהם - וזה לא קרה....

לפני מספר ימים במהלך התקשרות נוספת איתם נשאלתי האם אני רוצה שמכשיר הפסקל שברשותי יוכל לשמש אותי גם למעבר במנהרות הכרמל, אחרי התלבטות קצרה - אמרתי בסדר... למה לא.

נחשו מה? - קיבלתי מחברת נתיבי הכרמל מערכות ותפעול בע"מ ממכתב שבו הם מודיעים לי בשמחה שהם פתחו עבורי חשבון עם אותו שם משתמש לא רצוי מבחינתי...

טלפון זריז לנציגי השירות שלהם מעלה שכנראה שמדובר על אותה מערכת מיחשוב וגם שם אני לא יכול לשנו את שם החשבון.
לדברי נציגת השירות שאיתה דיברתי המנהלת שלה אמרה שגם בבנק הפועלים אתה יכול לשנות סיסמה ולא שם חשבון.

הלו ?! ...
1) אתם לא בנק.
2) בבנק בוחרים לך שם משתמש אקראי משיקולי אבטחה - ואתם בחרתם שם שמתבסס על הדואל שלי עם עוד שני מספרים אחריו.
3) ממה שהבנתי תוך כדי שיחה טלפונית איתם - אם הפקידה הראשונה הייתה טורחת לשאול אותי הייתי יכול לבחור איזה שם משתמש שבא לי (בתנאי שהו פנוי כמובן).
4) אין מצב שהאחראי על בסיס הנתונים שלכם לא מסוגל לבצע את השינוי הרצוי - תחפשו אותו - הוא עובד אצלכם - תואר התפקיד שלו הוא DBA - Data Base Administrator.
5) אחרי שתמצאו את הDBA שלכם אני אשמח אם הוא ידבר איתי על מנת שאוכל לבחור שם כרצוני ולא שהוא יבחר לי שם אקראי חדש.
6) כן - אני מתכוון גם למערכת של כביש 6 וגם של נתיבי הכרמל - תודה.

אני אשמח לפרסם כאן אחרי שהנושא יטופל.







יום שני, 11 באוקטובר 2010

חוויות מכנס"אדם עולם" הראשון

אתמול (יום ראשון 10.10.2010) התקיים כנס "אדם עולם" הראשון,
http://www.facebook.com/event.php?eid=134071719969853
וגם http://www.antro.co.il/kenes/

בכנס השתתפו נציגים של מספר זרמי חינוך אלטרנטיבי\ניסויי
(בין אלו שזיהיתי - חינוך פתוח, חינוך דמוקרטי, חינוך וולדורף (אנתרופוסופי)) ונציגה של משרד החינוך.
מטרת הכנס הייתה לבחון כיצד ניתן ליצור שיתופי פעולה בין הזרמים השונים.

לצערי לא יכולתי להגיע אל הכנס מתחילתו (אילוצי עבודה) והצטרפתי אליו רק ב18:00 לתחילת המושב השני שלו.
הצטרפתי לקבוצה שהנחה אייל בלוך.
אייל בלוך סיפר על מגוון פרוייקטים שהוא הפעיל\הקים\יזם וביניהם (לא רשימה מלאה ולא בסדר כרונולוגי - אלא על קצה המזלג ממה שאני זוכר):
-הדרכת מורים מאפריקה
-הקמת סמינר מורים לחינוך ולדורורף בירושליים
-הקמת בית ספר ולדורף הראשון בארץ בירושליים (היום יש כבר 16 כאלו ברחבי המדינה)
-פרוייקט שבמסגרתו ילדים רואים רכשו והשתמשו במיומנויות במקצועות הלשון וההגיה, הסיפרות, והמחשב כשהתוצר היה דיסק מחשב עם ספרי קריאה מוקראים וערוכים על ידי הילדים לטובת ילדים עיוורים
-פרוייקט מתוכנת של תיעוד של בית ספר מנקודת הראות של אנשי הניקיון שעובדים בו.

הוא שם דגש על פרוייקטים שיוצרים קישורים ואינטגרציה בין קבוצות שאנחנו בדרך כלל לא רגילים לקשר ביניהן ועל פרוייקטים ש"יוצרים משמעות" כדבריו.

אנשים נוספים שהשתתפו בקבוצה סיפרו על יוזמות חינוכיות שונות שמהן הם באים או שבהן הן משתתפים, חלק נכבד מהן יוזמות של חינוך ולדורף - ממשגב ועד אילת....

המסר העיקרי שעלה ושהוצג בסופו של דבר כסיכום של הפעילות בקבוצה הזו היה שאנשים מגיעים לפעליות בהקשר חינוכי באים בשלב ראשון על מנת לתת פתרון לילדיהם באופן כאילו אגואיסטי ובסופו של דבר מוצאים את עצמם עוסקים בעשיה חינוכית קהילתית לטובת הציבור והקהילה שממנה הם באים. מסר או מסקנה נוספת שעלתה היא שחשוב שחלק מהאנשים יתפנו מהעשיה הקהילתית\מקומית שלהם ויתפנו לקדם את הדברים לרמה הארצית, ליצור קשר ואינטגרציה בין כל היוזמות השונות שבדרך כלל לא מכירות זו את זו והיו יכולות ללמוד הרבה אחת מהשניה.

המושב המרכזי שחתם את הכנס הונחה על ידי פרופ' ישעיהו תדמור - יו"ר התנועה להעצמת הרוח בחינוך שהיה בעברו מנהל בית הספר הריאלי בחיפה ומנהל סמינר הקיבוצים להכשרת מורים ועסק בשאלת האינטראקציה בין הזרמים השונים של החינוך האלטרנטיבי\ניסויי והחינוך המוסדי ה"רגיל".

דיברו במושב המרכזי גלעד גולדשמיט- מנהל בית הספר בהרדוף, יעקב הכט- מייסד החינוך הדמוקרטי בארץ ובעולם, גב' גנית ויינשטיין- מנהלת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך ופרופ' ישעיהו תדמור שגם הנחה את הפנל.

אין לי אלא לתאר את הכנס כמרתק ומעורר השראה,
ורק נשאר לי להצטער שהפסדתי את חציו הראשון.

נתראה בכנס הבא...

יום שלישי, 27 ביולי 2010

מעייני, ילדה שלי מוצלחת.

אתמול בבוקר ביקשתי מהבת שלי לרדת למכולת לקנות חבילת ביצים, היא ביקשה שאני ארשה לה גם לקנות ממתק והרשיתי לה. אחרי חמש דקות היא חזרה מהמכולת עם הממתק הנבחר..
את הביצים היא שכחה להביא...

ואמא שלי הייתה אומרת על זה: "יום אחד תשכחי את הראש שלך".

יום רביעי, 31 במרץ 2010

עוד על החיוב שבשלילה - ועל "לדבר על" לעומת "לעשות"

פעמים רבות אני שואל (אותו)–
"אז מה אתה מציע? אתה יוצא נגד החברה הקפיטליסטית, נגד המערכת הבנקאית, נגד תרבות ההמונים.
אך איפה החלופה? תן הצעה פרודוקטיבית, משהו בונה, רעיון לאופציה אחרת. למה רק לבקר ולשלול? זה לא מוביל לשום מקום."

פתאום קלטתי שבעצם לשאול את השאלה הזו זה לא כל כך שונה מלבקר ולשלול. מצד שני אולי כמו לביקורת ולשלילה גם לזה יש פוטנציאל להביא למשהו טוב יותר.

בשיחה שהייתה לי עם חבר אחר הוא אמר - "שמע - לכל אחד יש תפקיד - אולי התפקיד שלו זה לפתוח את העיינים למישהו אחר שיהיה מסוגל לקחת את הצעד הבא ובאמת להציע משהו פרודוקטיבי ובונה".

כנראה שזה נכון, המורכבות הבלתי נסבלת של החיים היום היא כזו שכנראה בלתי אפשרי עבור בן אדם אחד להציע חלופה שלמה, מגובשת, עקבית, כזו שתעבוד.

אז מה עושים בכל זאת? מצטרפים ל"מדברים על"? או שמנסים לעשות משהו אמיתי? ואם לעשות - אז מה?
אבל בעצם גם ל"דבר על" זה סוג של עשייה, אז הנה גם אני קצת "מדבר על"...

אבל זה עדיין לא מרגיש מספיק.

לפני כמה ימים נתתי לרכב להשתלב לפני בתנועה. לא הייתי חייב. אבל בחרתי לתת לו להשתלב לפני. זה פיפס קטן אבל זה עושה את העולם קצת טוב יותר. אולי אם לא הייתי מאפשר לו להשתלב הוא היה קצת יותר עצבני באותו יום... אולי הוא היה עושה תאונה... אולי הוא סתם היה מתעצבן על חבר למקום עבודה... או על אשתו בערב... או על ילדיו... אי אפשר לדעת... אולי דווקא בגלל שאפשרתי לו להשתלב הוא לא התעכב ברמזור הבא והשתתף בתאונת דרכים כמה צמתים אח"כ... לך תדע... אבל לפחות זה הרגיש נכון.

זה היה בעקבות שיחה במקום העבודה שלי על התכנית החדשה של חיים הכט.

אישית אני חושב שהתכנית שלו לא מוסרית - תחת אצטלה של מוסריות גבוהה והטפת מוסר הוא עושה פעולות, שלעניות דעתי אינן מוסריות. אני חושב שזה לא מוסרי להציב לאנשים "מלכודות" בדרך, רק כדי לראות איך הם יתנהגו. אבל ברור שזה יותר קל מאשר לחפש באקראי אנשים שמתנהגים לא יפה ואז לנסות לראיין אותם.

האם חלק מ"הנקודות הטובות" שלי על זה שנתתי לרכב ההוא להשתלב מגיעות לחיים הכט?
או אולי לחבר לעבודה שדיבר על "שיפור הסביבה" על ידי מדיניות של "אחד אני אחד אתה" להשתלבות בכבישים, סוג של גרסה מבוגרת ל"תור תור" של הילדים?

לעניות דעתי, אני קיבלתי נקודות טובות על "עשייה", החבר מקבל נקודות על "דיבור על" וחיים הכט מקבל נקודות טובות על "דיבור על" אבל גם נקודות טובות וגם נקודות רעות בחלק של העשייה, תחליטו בעצמכם מה יותר...

נראה לי שהשלב הבא מבחינתי אחרי כתיבת הבלוג הזה (כשיהיה לי זמן) יהיה לפתוח קבוצה בפייסבוק שתקדם את הרעיון של "תור תור" - עוד פעולה שלא לגמרי ברור לי אם היא "עשייה" או "דיבור על".

כנראה שהרבה דברים שאנחנו "עושים" נראים לנו כמו "דיבור על" כשאנשים אחרים עושים אותם.

אולי לחיים הכט מגיע גם אחוז מסויים מנקודות העשייה שלי...







Clicky Web Analytics