לפני שבוע הרגשתי כל כך לא טוב, שהלכתי לרופא.
כן - זה לא סטנדרטי, בדרך כלל אני נותן לעצמי להיות חולה ולהבריא לבד, אבל כיוון ש:
1. כמה ימים לפני כן הבן שלי היה חולה ומצאו אצלו סטרפטוקוקים והוא קיבל אנטיביוטיקה (בתרחיף שהוא שתה כאילו שזה הדבר הכי טעים שהוא אכל בחייו)
2. לא ממש היה לי זמן להיות חולה
3. הגרון שלי התנפח בצורה לא נעימה
4. כאב לי הראש
5. היה לי חום של 38
החלטתי ללכת לרופא וגם להקשיב למה שהוא יגיד.
ואכן לא הופתעתי - פסק דינו של הרופא היה - 10 ימים אנטיביוטיקה,
עם הסברים על איך שאי לקיחת האנטיביוטיקה עלולה לסכן לי את הלב.. בלה בלה בלה...
אבל כיוון שהחלטתי להקשיב לו - ציינתי בפניו כמה עובדות:
1. עד אותו רגע בשלושים ותשע שנות חיי מעולם לא קיבלתי אנטיביוטיקה
2. אני לא יודע לבלוע כדורים (כנראה כפועל יוצא של 1)
לא נראה שהרופא התרשם במיוחד - האנטיביוטיקה שקיבלתי הייתה איזה "פורטה" שלושה כדורים לבנים (שלפחות לדעתי היו ענקיים), כדור כל 8 שעות. כשלדעתו אין בעיה לבלוע את הכדורים ואני אסתדר. כששאלתי על הטעם שלהם הוא אמר ואני מצטט: "זה לא מגעיל" וגם ציין שאני יכול לפורר את הכדור ולבלוע אותו עם ריבה.
אז ניסיתי:
מתכון מספר 1: סנדווץ' אנטיביוטיקה וריבה:
1 כדור אנטיביוטיקה מפורר מפוזר על רבע פיתה עם ריבה.
מסקנות - אם יש לך (הרבה) משמעת עצמית - אפשר לאכול את זה - עובדה שהצלחתי.
הטעם של הכדור - ממסך לחלוטין את הטעם של הריבה, הפיתה וכל טעם אחר שהיה לך בפה לפני כן, מר ברמות שקשה לתאר במילים, ממש מגעיל - בקיצור לא מתכון שרציתי לחזור עליו.
עברו 8 שעות,
מתכון מספר 2: אנטיביוטיקה מפוררת עם סוכר:
1 כדור אנטיביוטיקה מפורר ומעורב עם כפית סוכר.
מסקנות - יש הרבה מתכונים מגעילים שאפשר להכין עם אנטיביוטיקה.
גם הסוכר נכנע לטעם של האנטיביוטיקה ללא קרב, הפירורים נסבקים לכל חור בפה ובשיניים - DON'T TRY THIS AT HOME.
עברו 8 שעות,
מתכון מספר 3: אנטיביוטיקה מפוררת בכוס מים:
1 כדור אנטיביוטיקה מפורר מעורב בכוס מים.
מסקנות - קיוויתי שהפירורים פשוט ישטפו לתוכי בלי בעיות - בפועל - לא משנה כמה תערבב את המים בכוס וכמה מהר תנסה לשתות את זה - לפחות חצי מהפירורים ישקעו לתחתית הכוס או ידבקו לדפנות, מה שיכריח אותך לשתות 2 שלוש כוסות מיים בתהליך. אה והטעם - אותו טעם "איכותי" ובלתי נשכח.
גילוי נאות - במתכון האחרון השתמשתי עוד פעמיים עד שגיליתי שבתהליך אני גם מקלל את הרופא וגם מרוויח מקלחת מהמים שנשפכים לכל כיוון.
בשלב הזה התקשרתי לרופא משפחה שהוא גם בן משפחה לשאול לעצתו, אם יש לו טיפים איך לבלוע את הגלולה המרה.
דבר ראשון הוא שאל אותי למה בעצם אני לוקח אנטיביוטיקה ואמר שהוא לא היה ממליץ על זה, אבל כיוון שכבר התחלתי כדאי שאסיים - אבל לא 10 ימים כפי שהמליץ הרופא הראשון אלא שמספיק לחלוטין 7 ימים.
האמת - מלכתחילה תמהתי איך זה שמספר הימים שמומלץ לקחת את האנטיביוטיקה לא תלוי לא בביקורת, ולא במצב הבריאותי אלא נראה מתואם בעיקר למספר הכדורים באריזה. (שלוש אריזות של 10 כדורים = שלושה כדורים לעשרה ימים...).
לגבי הבליעה של הכדור הוא המליץ לי לשבור אותו לשתיים ולבלוע עם קצת לבן או רסק תפוחים.
מי מהקוראים שמכיר אותי בוודאי יודע שאני מעדיף ללעוס את הכדור על נקי ולא לבלוע לבן, ורסק תפוחים בדיוק לא היה לנו בבית.
אז אילתרתי, מסתבר שהמרקם של סלט טורקי בדיוק מתאים למשימה, וכך נולד המתכון המנצח:
מתכון מספר 4: סלט טורקי עם אנטיביוטיקה:
1 כדור אנטיביוטיקה חצוי לשתי מוסלק בתוך כפית סלט טורקי.
מסקנות: כשלא מפוררים את הכדור לא מרגישים את הטעם הזוועתי שלו, ולבלוע כפית של סלט טורקי זה באמת לא היה לי קשה.
היום בבוקר לקחתי את הכדור האחרון מבחינתי (7 ימים - לא 10), בכל זאת, יש גבול לכל תעלול.
חשוב לי לציין שמהרגע שהתחלתי לקחת את האנטיביוטיקה תוך 24 שעות הרגשתי די טוב,
לא הייתי ממליץ על אנטיביוטיקה על כל כאב גרון, אבל אם מצמצמים את השימוש בה רק למצבים ש"באמת חייבים" (ואני לא משוכנע שזה היה כזה) אז היא עובדת באופן מעולה.
שנהיה בריאים,
אייל
